החיוך של איליי - Eily's smile
"יש מאות שפות בעולם אבל החיוך שלך דובר את כולן"
לזכרו של סרן איליי עדני
~~~
לקוראים אשר מכירים את איליי ולאלו שאינם, לשניהם כאחד, אנחנו מאחלים מסע מרגש לאורך אבני הדרך בחייו המאושרים של איליי שלנו. בסיומו של המסע אנחנו מקווים שתבחרו סיפור אחד, רגע אחד, חיוך אחד - ממנו תהפכו לאנשים טובים יותר - כי זו היא מחויבותנו כלפיו. מסע לאור חיוכו של איליי.
מסע לאור חיוכו של איליי
ביום בהיר אחד, מגיע לאוויר העולם תינוק מתוק אשר מהרגע הראשון, לא הפסיק לחייך.
הוריו, אורית ורמי, בחרו לקרוא לו איליי - אלוהים ישמור לי ילדי.
9/11/2001הילד הקטן הלך לכמה גני ילדים ביישוב, ובכולם הסכימו על דבר אחד - אין עוד ילד חייכן כמו איליי.
איליי היה בגן שושי, גן מיכאלה טפנוקיה, גן גלעד וגן שקמה והיה ילד אהוב וחבר טוב בכל מקום אליו הגיע. הגננות שלו מספרות עליו שהיה ילד מדהים חכם ושקט...
1/09/2002
ילדותו המוקדמת
לא עבר זמן רב ואיליי זכה באח קטן - יניר.
איליי היה בעבור יניר לאורך כל השנים מודל לחיקוי. הם עשו הכל ביחד ויניר האח הצעיר העריץ את איליי והלך אחריו בגאווה לכל מקום.
28/01/2004את ילדותו המוקדמת איליי בילה בתל מונד.
בצל הפרדסים, בישוב השקט בשרון איליי העביר את שנותיו הראשונות, והחיוך, איתו תמיד. כשאילי היה קטן נהג לצאת להרבה טיולים משפחתיים יחד, בג׳יפים, באופניים, אוהלים בסופש, ארוחות שישי ביחד. היתה לאיליי הזכות לגדול במשפחה מעורבת מאד, משפחה שתמיד תורמת ועוזרת. אבא רמי שתמיד מתנדב לסייע בכל דבר שבניו יצטרכו. אמא אורית שתמיד שומרת על איליי ויניר כמו לביאה, תמיד דואגת וחושבת דבר ראשון על הילדים. כך התחילה ילדותו...
26/01/2005הגיע הרגע, כמו שאר הילדים בראשון בספטמבר איליי החל ללמוד בבית הספר "שלנו" בתל מונד.
איליי היה מוערך על ידי כל המורות והחברים. החיוך שלו פתח לו דלתות. איליי מאז ומתמיד היה ילדן מפייס, שוכן שלום וחבר אמת.
1/09/2007
שנות נעוריו
מסלול משמעותי בחייו של איליי החל איי שם בכיתה ד' - כילד שגדל בישוב כמו תל מונד, אין לך הרבה ברירות - זה או שאתה בצופים או שאתה בצופים.
הדרך של איליי בשבט התחילה בכיתה ד׳, כחניך צעיר הוא הגיע לכל הפעולות, אהב את השבט המדריכים והחברים לקבוצה מאוד. איליי הגיע לכל טיול, לכל פעולה, לכל מחנה קיץ מהרגע הראשון. לאורך שנותיו בשבט הוא תרם למדריכים מנסיונו האישי כמדריך, הכניס בחניכים מוטיבציה ואהבה לשבט והיה ראשגד שרואים אחת לכמה שנים, עשה את זה בדרך שלו. במהלך שנת י״ב איליי החזיק ב״בנץ מורל״, חלום שהתגשם - באופן רשמי היה אמון על המורל השבטי. עם החיוך שלו שלווה באהבה ענקית לשבט ו״רעל בעיניים״ היה דמות שקשה לשכוח והשפיע המון על הרוח השבטית. השבט היה בלתי נפרד מאיליי. ואיליי לנצח ישאר חלק בלתי נפרד מהשבט. הוא תרם כל כך הרבה לשבט שהיה הבית השני שלו ונתרם בצורה שאולי לא יכל להבין. דמויות כמוהו מגיעות לשבט אחת לכמה שנים, וההשפעה שלו תישאר בשבט, לנצח.
1/09/2010בכיתה ז' דרך נוספת התחילה לה - איליי הצטרף למועדון הכדורעף היישובי "מכבי תל מונד".
איליי היה שחקן במועדון כדורעף תל מונד מכיתה ז' עד י"ב. השתתף במשחקי הקבוצה בכל הארץ, מצפון לדרום והביא איתו לכל משחק את האהבה שלו לספורט ולמועדון, האנרגיות היחודיות לו והרוח הקבוצתית. איליי הוביל את קבוצת "תיכון רבין תל מונד" באליפות המדינה לתיכונים להישגים משמעותיים ואף המשיך לעודד את הקבוצה מהיציע לאחר שנפצע. איליי זכה בתואר "השחקן המצטיין" בשנתו האחרונה במועדון על פועלו במשך כל השנים עבור הקבוצה, שהייתו לו כבית.
30/10/2014
מעבר לבגרות
המבט לעבר הגיוס
במהלך שנות התיכון פוגשת אותך ההתלבטות, איזה תפקיד לעשות בצבא. לאיליי לא הייתה התלבטות, הוא רצה להתגייס למקום הכי קרבי, זה שהכי יתרום למדינה. הוא הצטרף לקבוצת כושר קרבי יחד עם החברים מהשכבה השקיע, את כל שנותיו היפות בהכנה לפרק הצבאי ועל אף שנפצע בדרך, לא הפסיק להתכונן לרגע. איליי עבר את כל המיונים והגיבושים, זכה להתקבל למסלול ליחידת הקומנדו "מגלן".
1/09/2016
האהבה הראשונה - הפועל תל אביב
"יפה בפתח תקווה, נחמד גם בחיפה, נווה ירושלים, גם היא נראית לא רע אבל אני אוהב אחרת, יפה ואדומה, אהבה שלא נגמרת, האהבה הראשונה" (אריק איינשטיין) הפועל תל אביב הייתה שם תמיד, איליי כל כך אהב את הקבוצה ונתן את הגרון בבלומפילד כל משחק מחדש - היא ידעה להשכיח רגעים קשים ולהיות שם ברגעים המשמחים.
15/06/2017
החבורה - "הצל"
במהלך שנת י"ב התגבשה לה משפחה נוספת שעטפה את איליי, משפחת הצל. במה שהתחיל כקבוצה בוואטסאפ שכל מטרתה היה להתחמק מהשמש הקופחת בהפסקות בבית הספר, מהר מאוד הפך לחברות אמיצה שהחזיקה שנים - כל יציאת שישי, כל טיול, כל טיסה לחול, כל נסיעה לים או לצפון, הכל עשו ביחד. הם היו חברים קרובים, יש שיגידו אפילו קרובים מידי, אבל לכל בת זוג של איליי לאורך השנים היה ברור - יש לה תחרות קשה.
1/09/2018
הפרק הצבאי
גיוס לצה"ל - יחידת "מגלן" תחת חטיבת הקומנדו
הגיע הרגע של איליי. יש מקום שבו כל ילד הופך לגבר (ולא, לא מדובר על העלייה לתורה) קוראים לו הבקו"ם. איליי התגייס לצבא בתקופה מאתגרת, מגפת הקורונה. על אף היעדר יציאות הביתה למשך חודשים, מסלול שבבסיסו מאתגר לכשעצמו, אין סוף מסעות, הקפצות בלת"מים, איליי תמיד שמר על החיוך. חבריו לצוות מספרים שהוא מאז ולתמיד נחשב ללב של הצוות. במשקל 90 ק"ג, איך לא, זכה לסחוב את המאג, וכמה שהיה גאה.
29/03/2020סוף מסלול - מעבר ל"לוחמים"
הרגע הנכסף מגיע וגם צוות חוג'י זוכה לעלות ליחידה. אחרי מסע מסכם אדיר של עשרות קילומטרים - הם מקבלים את הסיכה, הישר לתוך החזה, ללב. את המסלול איליי מסיים בהצטיינות ואף סומן ליציאה לקצונה עוד לפני סיומו. את הזמן ב"לוחמים" מעביר הצוות במעצרים, משימות אימונים, אבל גם בהרבה כיף צוותי, כדורעף, ים, ערבי צוות ומעיינות. איליי בלט גם לאחר סוף המסלול ונבחר לתפקיד סמל הצוות - עמדה לא טריוויאלית המעמידה את אחד מחברי הצוות לפקד על חבריו. איליי עשה את התפקיד המאתגר בדרכו הייחודית והמיוחדת ונחשב לסמל מצוין.
4/07/2021
קורס קצינים
כבר לא ניתן היה להתכחש, היחידה הציעה לאיליי לצאת לקורס קצינים, על אף המרחק הקצר באופן יחסית מתאריך השחרור שלו. ההתלבטויות לגבי היציאה לקצונה ליוו את איליי עד שנכנס בשערי בה"ד 1. העולם בחוץ קרא לו. תמיד הוא היה איש של מנהיגות וערכים, דמיין איך יתחיל את הדרך שלו אחרי השחרור וימשיך לעסוק במה שהוא אוהב - חינוך. אך אף על פי כן, היה דבר אחד שבער בו יותר מכל - התרומה למדינה. בצעד שכל כך אופייני לו, בחר להאריך את השירות, להניח לחלומותיו בצד, ולצאת לקורס קצינים על מנת להמשיך לתת מעצמו למען המדינה שכל כך אהב. גם במהלך קורס הקצינים איליי בלט ביכולת שלו להיות חבר אמת, היה גורם מחבר בין הצוות וידע לחבר את הקצוות בו, דרך החיוך שלו.
23/02/2023הגשמת החלום - קבלת צוות
איליי זכה להגשים חלום נוסף - הובלת צוות לוחמים משלו. כשחזר מקורס הקצינים הגיע שוב ליחידה שכל כך אהב וקיבל לידיו קבוצת חיילים מוכשרים אשר היו צריכים מורה דרך. הדרך הייתה קשה, לא תמיד הצוות הבין את הדרישות של איליי ואת קו המחשבה שלו, אבל עמוק בפנים האמינו שיש סיבה למעשיו. אבל אחרי כל האתגרים וגם אם הדרך הייתה קשה, התוצאה הייתה שווה את הכל. "רציתי שתדע שהצלחת אחי היקר אחרי כל כך הרבה שעברת כדי להגיע לרגע הזה עם הצוות שלך. כשכל מה שהיה לנגד עיניך זה להכין את הצוות שלך ללחימה, הצלחת. בנית צוות של אריות כמוך, שדוהרים קדימה ושואגים על האויב. צוות שנלחם באויב הכי אכזר והפגין נחישות ומקצועיות כמו שלך. רציתי להגיד לך שקשה שלא לראות אותך בכל אחד מהם כפרט, ובהם כצוות. האישיות שלך משתקפת בצוות בצורה בהירה כל כך. הם נחושים וקטלניים כמוך והם לא יודעים לשפצר הם תחרותיים ואגרסיביים כמוך והציוד שלהם תמיד מפוזר לכל עבר הם כל הזמן מתגוששים ורבים מכות והם הולכים לטרוף את המסע הזה כמו שאתה היית עושה במסלול בכל מסע, עם מאג, וכוננות, וסוחב כמו כולם, ותמיד באלונקה הראשונה." איליי הוביל את הצוות במשך שמונה חודשים ויחד היו במרחק פסיעה אחת מסיום המסלול והמעבר מחיילים ללוחמים. שבועיים לפני סוף המסלול, פרצה מלחמת "חרבות ברזל".
2/03/2023
ציר זמן
הקרב בכפר עזה
"שבת בבוקר, אזעקה. כולם נכנסים למקלטים. מעלינו כיפת ברזל מפוצצת את הטילים באוויר, אנחנו מסתכלים וצוחקים. בזמן שאנחנו עסוקים בלהנות מהזמן לעדני לא היה ספק שהיום שהתאמנו אליו הגיע. שנייה לא חלפה ועדני אמר לנו להכין את הציוד ולהתכונן ליציאה כשהוא רץ לחמל. תוך זמן קצר מצאנו את עצמנו על רכבים בלי ציוד מגן או טיפה של מושג לאן אנחנו נכנסים. אבל עדני ידע טוב מאוד, ושנייה לפני שיצאנו הוא הסתובב אלינו מהמושב הקדמי, חייך חיוך רחב ואמר " היום שהתאמנו אליו הגיע". בדרך, היה תקלה ברכב וירדנו לכביש, עדני הסתכל על העשן והפיצוצים שהיו מאשקלון הצביע ואמר לנו "בשבילם אנחנו עושים את זה" כשנכסנו לכפר עזה והיה אש מכל כיוון, אנחנו פחדנו חששנו ולא היינו בטוחים אבל עדני היה חדור מטרה ואנחנו סמכנו עליו במאה אחוז. בלי קרמי או ציוד מיוחד הוא דהר קדימה לעבר האזרחים כדי לנסות להציל ולהגן על כמה שיותר אזרחים." איליי נפל ב-7/10/23 בהגנה על כפר עזה יחד עם שניים מחייליו וזאת לאחר שהציל את משפחות הקיבוץ בקרב שארך שעות של לחימה מול מאות מחבלים. בנופלו פעל באומץ לב ובמנהיגות האופיינית לו.
7/10/2023
החיוך של איליי
הוא הספיק לחלום ולהגשים
לסמן מטרות ולחוות את הסיפוק שבכבישתם
לפתוח קצוות ולהשלים מעגלים
אנחנו מאמינים שהוא עזב אותנו, כשהוא מלא תחושת סיפוק שלמה עם הדרך שעבר.
הוא זכה להשפיע על כל כך הרבה אנשים בחייו כך שאנחנו מקווים שההשפעה שלו תגרום לנו להרגיש כאילו מעולם לא עזב.
קשה למצוא תמונות בהן אתה לא מחייך.
עם החיוך שלך הצלחת להאיר את העולם והעולם, חייך אלייך בחזרה.
עזבת את העולם הזה לטובת המטרה הכי אצילית שקיימת, הצלת חיי אדם, ואין דבר שיותר מסמל אותך מאשר הנתינה מעצמך לאחרים.
החיוך שלך ישאר איתנו לעד, אתה הסיבה שאנחנו מחייכים היום.
אנחנו מקווים שכשכל זה יגמר לא נשכח כמה המדינה הזאת יפה כי אתה אהבת אותה מאוד.
אנחנו מקווים שנצליח לחייך גם בצל הזוועות שחווינו, כי אתה חייכת בכל מצב.
אנחנו מקווים שנדע לאהוב את שכנינו גם אחרי שיוחזרו אחינו הביתה, כי אתה ידעת לאהוב ללא תנאי.
אנחנו מקווים שהעם הזה ידע לחיות קצת לאורך, כי זה האור הכי יפה שקיים בעולם.
לזכר סרן איליי עדני.
קבוצת הזכרונות בפייסבוק
https://www.facebook.com/groups/696807545840424/?mibextid=oMANbw
דף הזכרונות באינסטגרם
https://www.instagram.com/eilys.smile/